חדר רופאים

פינת הדיאטנית

פינת הפסיכולוג

מתגבשת קבוצה להקמת עמותה לחולי IBS ומחלות פונקציונליות חולים המעונינים להיות חלק ולקדם פרוייקט זה מוזמנים ליצור קשר עם החוג הנוירוגסטרואנטרולוגי.

הצהרה

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי.

המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.


הנני מאשר/ת
        סגור חלון

אבקש לקבל עדכונים לגבי כתבות חדשות, אירועים וכו', להלן פרטי:
* נא למלא באנגלית בלבד
שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
טלפון נייד:
דוא"ל:
  

גסטרופרזיסגסטרופרזיס, תיסמונת שיתוק הקיבה Gastroparesis / מאת ד"ר תמנע נפתלי.
הכותבת הינה רופאה בכירה במכון לגסטוראנטרולוגיה בבית חולים מאיר בכפר סבא, ומנהלת את השירות לתנועתיות מערכת העיכול.

גסטרופרזיס* היא פגיעה בתנועתיות הקיבה מבלי שקיימת חסימה אנטומית.

תסמינים: התסמין האופייני ביותר הוא הקאה של מזון שנאכל שעות רבות לפני כן. תסמינים נוספים כוללים תחושת שובע מוקדמת, בחילות, ירידה במישקל וכאבי בטן לעתים.
איבחון: ביצוע גסטרוסקופיה* או צילום ושט-קיבה* חיוניים כדי לשלול חסימה אנטומית. בגסטרוסקופיה ניתן למצא שרידי אוכל בקיבה למרות הצום ובצילום קיבה, לאחר בליעת בריום, חומר הניגוד נותר שעות רבות בקיבה.
אך "בדיקת הזהב" היא מיפוי קיבה.* זו בדיקה המבוססת על מתן מזון מסומן בכמות זעירה של איזוטופ רדיואקטיבי ומדידת זמן פינוי האיזוטופ מן הקיבה.

גורמים: בחלק גדול מן המיקרים לא ידוע מהו הגורם לגסטרופרזיס. גורמים שכיחים כוללים: מחלת סוכרת*, זיהום מנגיף (גורם שכיח יותר בילדים), מחלות נירולוגיות כגון טרשת נפוצה*, ומחלות חיסוניות כגון טרשת העור* (סקלרודרמה)*, וכן מחלות כמו אי-ספיקה מתקדמת בכליות*, פגיעה בתיפקוד בלוטת התריס*, פגיעה בבלוטת יותרת המוח* וגידולים סרטניים מסוימים העלולים לגרום לגסטרופרזיס.
גסטרופרזיס יכולה להוות חלק מבעיית תנועתיות רחבה יותר של מערכת העיכול כולה, מצב המכונה *Chronic Intestinal Pseudoobstruction - CIP . במחלה זו יש פגיעה בתנועתיות המעי לכל אורכו הגורמת להסתמנות דמוית חסימת מעי, למרות שבפועל אין חסימה אנטומית שלו.

טיפול: נראה שבצורתה הקלה, גסטרופרזיס אינה דורשת טיפול, אלא רק הקפדה על הרגלי אכילה מתאימים, ארוחות קטנות ותכופות וצימצום תכולת השומן במזון. במיקרים קשים יותר יש הכרח במתן תמיכה תזונתית נאותה, ויש צורך לעתים בהזנת מזון נוזלי או בפורמולות מזון מוכנות.
במיקרים קשים ונדירים ניתן להכניס ג'ג'ונוסטום* (פתח ישיר בדופן הבטן לתוך המעי הדק) כדי להזין דרכו. לחולים שתנועת המעי כולו נפגעה אצלם יש לעתים צורך בהזנת-על לתוך הווריד*.

טיפול בתרופות: האנטיביוטיקה אריתרומיצין* ידועה זה מכבר כבעלת השפעה המגבירה את תנועתיות הקיבה. יש לצפות לשיפור הדרגתי תוך מיספר חודשים של טיפול.
תרופות נוספות המשפרות את תנועתיות מערכת העיכול הן מטופכלופראמיד (פראמין)*, דומפרידון (מוטיליום)* וציסאפריד (פרפולסיד)*. זו האחרונה גורמת להפרעות לעתים בקצב הלב ולכן הטיפול באמצעותה מוגבל כיום.
לאחרונה דווח על השתלת קוצב לקיבה בחולי גסטרופרזיס. קיצוב חשמלי יכול להביא לפעילות תקינה של שריר הקיבה, להקלה ניכרת בתסמינים ולשיפור בזמן התרוקנות של הקיבה.

כתבות נוספות

 

 

 

עיצוב ובנייה: morestyle.biz        |    כל המידע המופיע באתר הינו לצרכי השכלה ואינו בא להחליף ייעוץ רפואי