


הצהרה הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי. המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. הנני מאשר/ת סגור חלון |
תרופות
חדשות לטיפול בתסמונת המעי הרגישההתבטאות של תסמונת המעי הרגיש אינה אחידה, יש הסובלים מעצירות,
יש משלשולים, יש הסובלים משניהם לסירוגין ואצל אחרים הבעיה העיקרית היא
כאבי בטן וגזים. מכאן נובע כי טיפול בתסמונת המעי הרגיש חייב להתיחס למספר
תחומים: אופי היציאות – האם
יש נטיה לשלשול, לעצירות , או שניהם. עוית של שריר המעי הנובע מפריסטלטיקה
מוגברת, ורגישות יתר של המעי המתבטאת בכאבים.
קיימות תרופות רבות כיום לטיפול בתסמונת המעי הרגיש, ובוודאי שמומלץ ככלל
לנסות קודם את התרופות הותיקות שהנסיון בשימוש בהן רב ורק במקרה של כשלון
לנסות טיפול בתרופות חדישות יותר שהנסיון לגביהן מצומצם יותר. אך כתבה זו
תתרכז בעיקר בתרופות החדשות יותר.
תרופות חדשות לטיפול ב- IBS:
קבוצה I:
מעכבי סרוטונין:
תרופות אלה בשימוש נרחב כתרופות אנטי דיכאוניות, מה ההגיון בשימוש בתרופות
אלה לתסמונת המעי הרגיש ? יש מספר סיבות:
המינון הנדרש לטיפול במעי רגיש קטן בהרבה מהמינון הנדרש לטיפול
בדיכאון, ועל כן יש הרבה פחות תופעות לוואי לא רצויות. מינון אנטי דיכאוני
לתרופות השונות נע בין 50 - 300מג אפילו עד 600 מג, ואילו מינון למעי רגיש
נע בין 10-150 מג.
תופעות לוואי של תרופות אלה – ככלל
נחשבות לתרופות בטוחות עם מעט תופעות לוואי, לעיתים יתכן רעד ותנועות לא
רצוניות, אך זה הפיך בהפסקת התרופה.
אסור להפסיק טיפול בתרופות אלה בבת אחת ובכל מקרה על התרופות להנתן בפיקוח
רפואי.
קבוצה II :
מעודדי הרצפטור לסרוטונין
זלמק Tegaserod הינה
תרופה שפותחה בשנים האחרונות באופן מכוון לטיפול בתסמונת המעי הרגיש, תרופה
זו מזרזת זמן מעבר של תוכן לאורך המעי וכן מעלה סף רגישות לכאב, מיועדת
לטיפול בתסמונת המעי הרגיש המלווה בעצירות וכאבי בטן. תופעת הלוואי העיקרית
הינה כמובן ... שלשול. לרוב הוא חולף כעבור מספר ימים ואם לא ניתן להקטין
את המינון.
פרה פולסיד גם הוא מזרז זמן מעבר של חומר לאורך מערכת העיכול, אך נתברר
כי תרופה זו עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב ולכן כמעט שאינה בשימוש כיום.
קבוצה :III חוסמי
תעלות הסידן הספציפיים למערכת העיכול:
ממשפחה זו משווקת בארץ התרופה Otilonium bromide ובשמה
המסחרי ספאזמומן. תרופה זו חוסמת את תעלות הסידן אשר בשריר המעי וכך מקטינה
את התכווצות השריר, כמו כן היא משפיעה גם על קולטנים של מערכת העצבים וכך
מעלה את סף הרגישות לכאב. תרופה זו משווקת באירופה משנת 1991 אך לארץ הגיעה
רק לאחרונה. מחקרים אשר השוו את התרופה לתרופות אחרות הראו כי היא יעילה
במצבים של תסמונת המעי הרגיש המלווה בשלשול, וכן במצבים של כאבי בטן הנובעים
מעווית המעי.
תופעות לוואי: התרופה אינה נספגת כמעט ומה שנספג עובר פירוק מהיר בכבד.
כתוצאה מכך התרופה משפיעה על מערכת העיכול אך אין לה כמעט השפעה על איברים
אחרים ולכן אין כמעט תופעות לוואי.
קבוצה IV:
נוגדי הרצפטור לסרוטונין מסוג 3 HT–5:
alosetron, ondansetron (זופרן) cilansetron.
תרופות אלה נמצאות עדיין בפיתוח וטרם אושרו לשימוש. ההיגיון מאחורי הניסיון
לפתח תרופות אלה אומר כי רצפטורים ל- 3 HT 5
מורידים את הסף לגרויים "לא נעימים"nociceptive וכן
מגבירים פעילות מוטורית והפרשות של המעי. לכן חסימה שלהם יכולה להקטין רגישות
של המעי וכן להקל במקרי IBS עם
פעילות מוטורית מוגברת, כלומר שיש נטיה לשלשולים. מתן alosetron מדכא
את רפלקס תנועתיות המעי הגס שמופיע לאחר אוכל ולכן הוא טוב לאלה שאחרי כל
ארוחה רצים לשירותים. כמו כן הוכח כי הוא מעלה סף כאב בניפוח בלון במעי
הגס, ומאיט זמן מעבר במעי הגס.
תופעות לוואי וסיכונים:
תופעת הלוואי השכיחה ביותר הינה עצירות וזו בעצם לא תופעת לוואי כי התרופה
אמורה לגרום לעצירות. היו דיווחים על התפתחות של איסכמיה (נזק הנובע מחוסר
זרימת דם) של המעי הגס, עד שנת 2002 דווחו 8 מקרים מתוך כ- 7,000 מטופלים
. החולים התאוששו עם הפסקת התרופה.