מהי עצירות, איך כדאי לברר את הסיבות ומהו הטיפול?/ מאת ד"ר אסולין-דיין יהודית

 

מהי עצירות?
עצירות הינה תופעה מאוד שכיחה בחברות מערביות הגורמת לרבים להתלונן על בעיות הקשורות לפעולת המעיים. קיים שוני בהגדרת העצירות בין מטופלים שונים ואף בין רופאים. ההגדרה המקובלת מתייחסת לתדירות נמוכה משלוש פעמים בשבוע, וכן לצאיה יומיומית הכרוכה במאמץ (הצורה השכיחה יותר של עצירות). בנוסף לצאיה הכרוכה במאמץ ייתכנו גם צואה גושית או קשה, הרגשה של התרוקנות לא מלאה, הרגשת "מעצור" בפי הטבעת או צורך להיעזר בלחץ על איזור פי הטבעת או בהחדרת אצבע לפי הטבעת על מנת להתרוקן.
חומרת העצירות משתנה בין אנשים. לרוב היא בעיה קלה המופיעה לסירוגין, אך בחלק מהאנשים חומרתה גבוהה והיא קשה יותר לטיפול. ככלל נשים סובלות יותר מעצירות, יש להן פחות צאיות, ונפח קטן יותר של צאיות בהשוואה לגברים.

מה לא נכון?
קיימת אמונה שצאיה יומיומית הכרחית לצורך שמירה על הבריאות, שאין לה אחיזה בספרות המדעית. הבסיס לאמונה היא מחשבה לא מבוססת שעל פיה היעדר צאיה ביום חושף אותנו לרעלים שונים ושיש צורך ב"ניקוי" יומיומי של המערכת על מנת לשמור על בריאותנו. המחקר בתחום זה הראה שאנשים המתרוקנים באופן יומיומי בריאים באותה מידה כמו אנשים המתרוקנים שלוש פעמים בשבוע או פחות.

הגורמים לעצירות
הגורמים העיקריים לעצירות הם האטה של פעילות המעי הגס הגורמת למעבר איטי של צואה לאורך המעי וכן חסימה במוצא האגן המתבטא בקושי בהתרוקנות על אף שהצואה עוברת את המעי בזמן תקין.
האטה בפעילות המעי יכולה לנבוע משימוש בתרופות כגון: תכשירי ברזל, תכשירים אנטיכולינרגיים  (משמשים בשלפוחית רגיזה), תרופות פסיכיאטריות ועוד רבות אחרות. האטה בפעילות המעי יכולה להיות משנית למחלות שונות (כגון: תסמונת המעי הרגיז, לאחר אירוע מוחי, סוכרת ועוד).
כאמור, סיבה נוספת לעצירות היא חסימה במוצא האגן. הסיבות לכך יכולות להיות צניחה של איברי האגן השכיחה יותר בנשים או צניחת רירית החלחולת. בנוסף, קיימת גם חסימה תפקודית של מוצא האגן הנקראת אניזמוס, זהו מצב שבו אין בעיה אורגנית החוסמת את מוצא האגן אלא קיים כיווץ יתר של שרירי האגן או פי הטבעת המפריע להתרוקנות תקינה. 

הטיפול בעצירות
הטיפול בעצירות משתנה בהתאם לסיבת העצירות ולכן אין עצה אחת המתאימה לכולם. עצירות הנובעת מצניחת איברים תטופל לעתים בניתוח, עצירות הנובעת מחסימה תפקודית של מוצא האגן תטופל באמצעות ביופידבק ועצירות הנובעת מהאטה של המעבר לאורך המעי תטופל באמצעות תוספת סיבים או משלשלים.

האם סיבים תזונתיים יכולים לעזור?
סיבים תזונתיים הקיימים במזונות כגון פירות, ירקות, דגנים וקטניות, סופחים מים וכך מגדילים את נפח הצואה. צואה בנפח גדול עוברת במעי בזמן קצר יותר ולכן מקלה על עצירות. לכן, אנשים שתזונתם דלה בסיבים יכולים לשפר את מצבם אם יאכלו מזון עתיר סיבים. אולם, אנשים שמזונם כולל מספיק סיבים, תוספת סיבים אינה הפתרון. יתירה מכך, באנשים הסובלים מתפיחות משמעותית של הבטן, תוספת סיבים עלולה להחמיר את המצב.

תכשירים משלשלים
בניגוד לדעה הרווחת,  שימוש כרוני במשלשלים אינו גורם "להתמכרות" ואינו גורם נזק למעי, הוא אף אינו גורם להתפתחות סרטן במעי הגס. "עמידות" למשלשלים, דהיינו צריכת מינון גדל והולך של משלשלים מאפיינת מיעוט הסובל משינויים עצביים במעי, אך אינה מנת חלקם של מרבית הסובלים מעצירות.
קיימים תכשירים משלשלים משלושה סוגים: א. תכשירים מגדילי נפח- אלו הם סיבים מסוג פסיליום או מתילצלולוז. ב. תכשירים שהינם משלשלים אוסמוטיים (סופחים מים וכך מגדילים את נפח המים בצואה)- פגלקס ואבילק. ג. תכשירים שמגרים את התכווצויות המעי- סנה וביסקודיל (כדורי לקסטיב, לקסדין, וכד'). הקבוצה השניה היא כנראה היעילה ביותר אך יתר התכשירים יעילים אף הם בחלק מהאנשים.

לסיום, ברצוני להדגיש שבכל עצירות חדשה או עצירות שהחמירה חשוב להיוועץ ברופא והעצות שהובאו לעיל אינן מהוות תחליף להתייעצות שכזו.