אי שליטה על הסוגרים  / מאת ד"ר תמנע נפתלי.
הכותבת הינה רופאה בכירה במכון לגסטוראנטרולוגיה בבית חולים מאיר בכפר סבא, ומנהלת את השירות לתנועתיות מערכת העיכול.

שוו בנפשכם את עצמכם עורכים קניות בסופרמרקט או מטיילים לתומכם ברחוב כאשר לפתע אתם מרגישים מן לחץ באיזור האגן, אי נוחות בבטן – בקיצור צורך ליציאה.

מה עושים? ברוב המקרים אם אין שירותים זמינים בסביבה אפשר פשוט להתאפק, לדחות את הצורך וכעבור כמה דקות הוא חולף. אך ישנם אנשים אשר השליטה שלהם בשריר פי הטבעת נפגעה, אנשים אלה אינם יכולים להתאפק ואם לא יהיו בסביבה שירותים זמינים הם פשוט יתלכלכו.

כל אחד יכול לדמיין לעצמו את המבוכה, הבושה וחוסר הנעימות המלווה לאירוע כזה. לאן הולכים? היכן מוצאים מפלט? ברוב המקרים אדם שאירע לו "פנצ'ר" כזה יבקש להעלם מן העין במהירות האפשרית, הוא ייחפז לביתו כדי להחליף בגדים ולהתנקות, והכל בסודי סודות שחס וחלילה אף אחד לא ירגיש, כי הבושה והמבוכה גדולים מאוד.

אנשים רבים הסובלים מבעיה זו נוטים להסתיר אותה, על עצירות אפשר עוד לשוחח עם השכנות, אך לאי שליטה על סוגרים מלווה סטיגמה חברתית קשה המונעת מאנשים לחלוק את מצוקתם עם אחר. לעיתים קרובות אנשים אלה חוששים כל כך פן יזדקקו לשירותים ולא יהיו מסוגלים להתאפק עד שהם אינם יוצאים מן הבית, אינם עורכים קניות ועל נסיעות לחו"ל או טיולים אין כלל מה לדבר. למרות שלכאורה הם בריאים, הם סובלים בעצם מנכות קשה. הסטיגמה הכרוכה בבעיה זו והבושה שהם חשים מונעת מהם פעמים רבות לפנות ולבקש עזרה, למרות שיש טיפול והוא אפילו די פשוט.

חוסר שליטה על הסוגרים איננה בעיה נדירה, והיא מופיעה אצל נשים וגברים במידה שווה. היא יכולה להופיע בכל גיל אך שכיחה יותר בגיל המבוגר. ישנם גורמים רבים לפגיעה בשליטה על סוגרים  כמו מחלות עצבים, פגיעות בעמוד השדרה או ניוון שרירים הנגרם עם הגיל, לעיתים הפגיעה היא על רקע תאונה או סיבוך של ניתוח,  אצל נשים הגורם הוא הרבה פעמים נזק שנגרם בהולדת ילד, ויכול לבוא לידי ביטוי שנים רבות מאוחר יותר,

טיפול באי שליטה צריך להיות מתוכנן ומותאם באופן יחודי לכל מטופל, טיפול תרופתי אפשרי לעיתים כאשר יש אי ספיקה של הסוגר על רקע של יציאות מרובות או מהירות מאוד. במקרה כזה הטיפול יכול להיות תרופות עוצרות. לעיתים הגורם דווקא הפוך – עצירות קשה הגורמת להצטברות צואה ברקטום ולדליפת נוזל מפי הטבעת, הטיפול במקרה זה צריך להיות כמובן מכוון לעצירות.
לעיתים הגורם לאי שליטה הוא פגיעה או קרע של שרירי פי הטבעת, במקרה כזה טיפול תרופתי לא יועיל והטיפול צריך להיות מכוון לחיזוק השריר.  אך קיימת בעיה. כאשר אנו מרימים את היד, למשל, אנו רואים מיד מה עשינו. בניגוד לכך, שרירי רצפת האגן יכולים לפעול בלי שיהיה לנו מושג טוב על מה שהם עושים, בעיקר אם קיימת פגיעה עצבית או תחושתית. לצורך זה הומצאה מערכת הביופידבק אשר עוזרת  לנו לדעת מה השריר עשה וכך מאפשרת לנו שליטה טובה יותר עליו.

בבית חולים מאיר בכפר סבא קיימת מערכת משוכללת המיועדת לטיפול זה בשיטת הביופידבק. בשיטה זו מוכנס חיישן דק לפי הטבעת אשר מודד את הלחצים. המטופל סוגר את שריר פי הטבעת ורואה על גבי מסך מחשב את עוצמת הלחץ שהשריר מפיק. כך הוא יכול לקבל תחושה טובה יותר של פעולתו.  בשיטה זו ניתן להגיע לחיזוק של שריר פגוע כך שבעיית אי השליטה תחלוף או לפחות תפחת. הטיפול אינו כואב, אינו כרוך בסיכון כלשהו, ואחוזי ההצלחה מגיעים עד ל 70%.

לעיתים כאשר קיימת פגיעה קשה בשריר הסוגר את פי הטבעת הטיפול האפשרי היחיד הוא ניתוחי, דוגמא לכך הוא קרעים של הסוגר שהתהוו במהלך לידה. קרעים מסוג זה, במידה והם גדולים, זקוקים לטיפול ניתוחי מיידי על מנת למנוע התפתחות של אי שליטה בעתיד. לעיתים האבחנה נעשית זמן רב לאחר הלידה ואז יש לבצע ניתוח מיוחד לתיקון הסוגר. גם במקרים של קרע של הסוגר על רקע תאונה או פגיעה, ובמקרים של צניחה קשה של רצפת האגן הפתרון הוא ניתוחי.

לסיכום, חוסר שליטה על הסוגרים הוא בעיה קשה ומגבילה. חוסר המודעות, הן של הנפגעים והן של המטפלים בהם, לאפשרויות הטיפוליות גורם לכך שמעטים הפונים לטיפול. חשוב לדעת שיש טיפול, שהוא טיפול פשוט עם אחוזי הצלחה גדולים. גם מי שלא מצליח לרכוש בחזרה שליטה מלאה יכול להעזר בטכניקות שונות כדי לרכוש בחזרה את השליטה על הסוגרים וביחד עם זה את השליטה על חייו.