אי סבילות ללקטוז / מאת ד"ר טובה ריינס.
אי סבילות ללקטוז הינו מצב שבו הגוף אינו מסוגל לעכל כמויות גדולות של לקטוז (סוכר החלב), בגלל מחסור באנזים לקטאז, המיוצר על ידי התאים בדופן המעי הדק.

לקטאז מפרק את הלקטוז לחומרים הניתנים לספיגה בזרם הדם. כאשר יש מחסור חלקי באנזים נוצרת "תסיסה" של הלקטוז אשר גורמת לאי נעימות ואי נוחות. התסמינים השכיחים ביותר הם בחילה, התכווצויות, נפיחות, גזים ושלשול.

אין טיפול המאפשר לשפר את יכולתו של הגוף לייצר לקטאז, אולם ניתן להפחית את התסמינים, באמצעות התאמת התזונה וטיפול תרופתי.

התאמת התזונה

אין צורך להמנע לחלוטין מצריכת לקטוז אולם יש ללמוד, בדרך של ניסוי ותהייה, מהם הרגלי האכילה המתאימים ביותר, ומהי כמות הלקטוז שניתן לצרוך.
ריכוז הלקטוז הגבוה ביותר נמצא בחלב ובגלידה.  גבינות קשות מכילות כמויות קטנות הרבה יותר. יש היכולים לסבול העלאה מדורגת של צריכת לקטוז, אפשר להחזיר את הלקטוז לתזונה, תוך שימת לב להתפתחות תסמינים. לסובלים מאי סבילות ללקטוז מומלץ לצרוך סוגי מזון שאינם חלביים, המכילים כמויות גדולות של סידן, כגון ירקות ירוקים ודגים כגון סלמון וסרדינים.

למרות שהמקור הטבעי היחיד ללקטוז הוא חלב ומוצריו, חשוב לדעת כי לעיתים קרובות משתמשים בלקטוז במהלך הכנת מיני מזון מעובד או מוכן. גם מוצרים המסומנים כמוצרים שאינם מכילים חלב, כגון מלביני קפה וזיגוגים לעוגה, עלולים להכיל חומרים הנגזרים מחלב או מוצריו, כלומר חומרים המכילים לקטוז.

הלקטוז משמש גם להכנת יותר מ-20% מן התרופות הדורשות מרשם רופא, וכ-6% מן התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא. עם זאת, מוצרים אלה יפגעו רק באנשים הסובלים מאי סבילות חמורה ללקטוז.

טיפול תרופתי

במקרים בהם מופיעה תגובה גם לכמויות קטנות של לקטוז, או במקרים שמסיבה כלשהי קשה להגביל את התפריט למוצרים נטולי לקטוז, מומלץ ליטול תוסף של אנזים לקטאז אותו ניתן כיום לרכוש גם ללא מרשם רופא.